|
רק 25 אחוזים מהילדים עד גיל שמונה במגזר הערבי מוסעים ברכב כשהם חגורים או ישובים במושב בטיחות, כפי שמחייב החוק - כך אמרה סמירה עוביד, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, שבדקה במחקר חדש את מידת השימוש במושבי בטיחות במגזר הערבי. לדבריה, הנתונים חמורים עוד יותר בקרב קבוצת הגיל שלוש עד שמונה, שכן רק 16 אחוזים מבני קבוצת גיל זו יושבים במושב הגבהה או בכסא בטיחות בעת הנסיעה.
המחקר, שהתבצע בהנחייתן של ד"ר אורנה בראון-אפל וד"ר מיכל חמו-לוטם, כלל 300 נהגים שהסיעו ילדים עד גיל שמונה מהגליל. החוקרת ערכה תצפיות על מכוניותיהם וראיינה אותם באמצעות שאלון, שכלל שאלות על הרגלי הסעת הילדים, הידע על החוק וכן מספר משתנים סוציו-דמוגרפים.
"רק תשעה אחוזים מהנשאלים הצליחו להשיב נכונה על שמונה השאלות שנגעו לדרישות החוק בנוגע להסעת הילד ברכב", ציינה החוקרת. רוב הנשאלים ציינו שמקורות הידע שלהם בנושא היו התקשורת ורק שלושה אחוזים קיבלו את הידע מגורמים מקצועיים ומוסמכים כמו אחות או רופא.
"הדבר מעיד על חוסר מודעות לחוק ולחשיבות הנושא ועל כך שמערכת ההסברה לוקה בחסר", הוסיפה עוביד. ממצא נוסף שעלה מהמחקר ושיקף את חוסר המודעות לסכנות שבאי חגירה בעת נסיעה הוא שרק 17 אחוזים מהנהגים עצמם היו חגורים. "סביר להניח שאם הנהג לא טורח לחגור את עצמו הוא לא יחגור את ילדיו", ציינה עוביד.
63 אחוזים מהמשיבים הצהירו שאם המשטרה היתה אוכפת יותר את החוק זה היה גורם להם לחגור יותר. ממצא זה מדגיש את הצורך ביתר אכיפה מצד רשויות החוק. 58 אחוזים מהנשאלים ציינו כי רמת הכנסתם והמצב הכלכלי שלהם הם הסיבה לאי קניית מושבי בטיחות.
מחצית מהנשאלים ציינו שאם המושבים היו ניתנים בחינם, זולים יותר או שאפשר היה לשכור אותם, הם היו רוכשים או שוכרים מושב. "התוצאות מעידות על כך שאפשור ונגישות המושבים יכולים במידה רבה להביא ליותר שימוש במושבי בטיחות", אמרה החוקרת.
מחצית מהנשאלים ציינו שלאחר שרכשו כיסא בטיחות הם לא משתמשים בו מסיבות כמו עצלות או קוצר זמן. 60 אחוזים אמרו כי הם מוותרים לילד שלא מוכן שיחגרו אותו או שמנסים לשכנע אותו ובאם הוא מסרב הם מוותרים ורק 12 אחוזים אמרו כי הם חוגרים את הילד, גם שהוא מסרב.
"בסקרים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמצא כי הנהגים מהמגזר הערבי היוו 16 אחוזים מהנהגים המעורבים בכלל התאונות ו-26 אחוזים מהנהגים המעורבים בתאונות קשות וקטלניות", אמרה עוביד והדגישה כי אחד מהגורמים העיקריים שנמצאו קשורים לממצאים אלה היו אי שימוש באמצעי ריסון לנוסעים ברכב ילדים ומבוגרים. "יש צורך בהגדלת המודעות לנושא ובפיתוח תכנית בטיחות מקיפה שתשלב את נושא האכיפה, אמצעי הסברה ותכנית חינוך לטווח ארוך" המליצה.
(מתוך beok)
|
